פרופיל כמותי

• בשנת 2002 פעלו במגזר השלישי בישראל 22,324 ארגונים, שהעסיקו עובדים בהיקף שווה ערך ליותר מ-236,000 משרות מלאות, והוציאו למעלה מ-65 מיליארד ש"ח.

• חלקו של המגזר השלישי בכלל המשק תפח בין השנים 1995-2002: היקף התעסוקה במגזר הגיע ב-2002 ל-10.9% מכלל התעסוקה במשק, והיקף הוצאות המגזר היה ב-2002 שווה ערך ל-13.3% מהתמ"ג.

• הגידול בהיקפו של המגזר השלישי נמשך: בין השנים 1997 ו-2002 חל גידול בן 45% במספר הארגונים הפעילים. בשנים 1995-2002 חל גידול ריאלי בן 38% בהוצאות השוטפות של המגזר, ונוספה לו תעסוקה בהיקף של למעלה מ-89,000 משרות מלאות.

• בהרכבו של המגזר לא חל שינוי דרמטי, הוא עודנו מאופיין בפער בין משקלם הניכר של תחומי הבריאות והחינוך בהרכבו הכלכלי של המגזר, המנוגד להטרוגניות הרבה שמאפיינת את המגזר כאשר מביטים בהתפלגות הארגונים לפי תחומי פעילות. הפער הזה התרחב בין השנים 1995-2002, כך שיותר מהמשאבים הכלכליים מרוכזים בידי מספר קטן יותר של ארגונים.

• חלה ירידה בחלקם היחסי של ארגוני הרווחה בסך-כל התעסוקה במגזר, וכן גם בחלקם של ארגוני הדת ובאיגודים ואגודות מקצועיים.

• חלקה של הממשלה ויתר רשויות ציבוריות במימון המגזר הצטמצם באופן ניכר – מ-63% מכלל מימון המגזר ב-1995 ל-52% ב-2002. במימון הציבורי חל גידול ריאלי מצומצם ביחס לגידול בהיקפי הפעילות של המגזר – המימון הממשלתי למלכ"ר ציבורי צמח ריאלית ב-12% בלבד בין השנים 1997-2002.

• לעומת זאת חל גידול ריאלי מואץ בהיקפי הכנסות המגזר מתרומות והכנסות עצמיות, ממצא שמעיד כי בישראל אין דפוס חד-משמעי של מסחור המגזר השלישי: המסחור בולט בתחומים מסוימים, ובראשם בתחום שירותי הרווחה ובתחום התרבות והפנאי.

את הפרסום במלואו ניתן להשיג דרך המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי

הנתונים מתייחסים לשנת 2002, והם מבוססים על מידע שמקורו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לצד נתוני מסד הנתונים של המגזר השלישי. לצד הנתונים הכמותיים אנו מציגים שינויים בהקשר המשפטי והחברתי שבו פועלים ארגוני המגזר, במדיניות כלפיו, ובתמורות אחרות הנוגעות למגזר.