התפתחויות הנוגעות למגזר השלישי בשנים האחרונות

• בתחום המשפטי התרחש תהליך האחדה של החוקים המסדירים את פעולת ארגוני המגזר השלישי בישראל ושל המסגרות המנהליות שמפקחות עליהם כאשר רשם העמותות מונה להיות גם רשם החברות. סמכויותיו של הרשם הורחבו, תוך מתן דגש על שיפור הדיווחיות (accountability) של ארגוני המגזר והידוק הפיקוח עליהם.

• בתחום המיסוי חלו שני מהלכים מנוגדים – מחד הועלתה באופן משמעותי התקרה לזיכוי ממס עבור תרומות, ומאידך למרות שעבור ארגונים עסקיים חלה הפחתה בנטל המס, לא חלה הפחתה מקבילה עבור ארגוני המגזר השלישי.

• מדיניות – המלצות המדיניות של ועדת גלנור אומצו על-ידי הממשלה באופן חלקי ביותר. משרד העבודה והרווחה נקט את הצעדים המשמעותיים ביותר בכיוון זה, קיים דיון משמעותי בהמלצות, גיבש מדיניות והחל ביישום חלקים ממנה.

• חל גידול בבולטות של מעורבות המגזר העסקי בפעילות המגזר השלישי. ישנה עלייה איטית בהיקפי התרומות מעסקים, אף כי זו אינה ניכרת ושיעורי התרומה עודם מצומצמים. כן התרבו השותפויות בין ארגונים עסקיים וארגוני מגזר שלישי.

• ישנה עליה בהיקפי הסיקור התקשורתי של המגזר השלישי, ולה שתי פנים. מצד אחד עידוד שקיפות ופיקוח באמצעות חשיפת סקנדלים ושחיתות בארגוני מגזר שלישי, ומצד שני קידום המגזר ועידוד פילנתרופיה באמצעות פרסום מוגבר והשתתפות נציגי המגזר בתכניות שונות, מתכניות אקטואליה ועד שעשועונים ותוכניות 'מציאות'.

• חלו תמורות בתחומים נוספים כהתרחבות השוק להכשרה מקצועית בניהול ארגוני מגזר שלישי, הגברת ההשפעה של קרנות על מדיניות, והתרבות היוזמות לפיתוח התשתית הארגונית והפוליטית של המגזר.

את הפרסום במלואו ניתן להשיג דרך המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי.