ארגוני החברה האזרחית, והמגזר השלישי כולו, הם חלק בלתי נפרד מהכוח המניע את החברה והכלכלה בישראל. הם נמצאים בתהליך פיתוח וצמיחה מתמשך, וניתן לראות בהם זרוע ביצוע של הממשלה, שנמצאת במקומות אליהם המדינה מתקשה להגיע, בשגרה וביתר שאת בחירום.

במלחמת חרבות ברזל צפה ועלתה החשיבות האדירה של ארגוני המגזר השלישי, שהחזיקו את העורף לאורך כל תקופת המלחמה, ובמיוחד בימיה הראשונים. הארגונים והעמותות התגייסו למערכה, וניצבו בצמתים קריטיים כדי לתת מענה במקומות החסרים.

הצמיחה הניכרת בפעילות ובהיקף הארגונים מחייבת התייחסות כוללת ומאורגנת, המאגדת לתוכה הן פעילות מקצועית פנים מגזרית, והן פעילות לייצוג וסנכרון בין המגזר השלישי לבין מגזרים אחרים. זאת ניתן להשיג רק על ידי יצירת כוח מאוחד ומאוגד שידבר בקול אחד לטובת המגזר כולו.