המציאות משתנה. מה נדרש כיום לארגוני החברה האזרחית?

חקר עתיד - תקציר מנהלים:

רקע ומטרות:

המסמך שבפניכם מהווה תיעוד של כנס חקר העתיד אשר התקיים במסגרת ברית ארגוני התשתית של החברה האזרחית בצל משבר הקרונה, בחודש דצמבר 2020.

ברית ארגוני התשתית הינה יוזמה וולונטרית שמטרותיה סנגור ופיתוח תשתיות אשר יסייעו לארגוני החברה האזרחית במימוש מיטבי של ייעודם ובקידום חברה אזרחית פלורליסטית, משפיעה ואחראית. הברית מקדמת מהלך חשיבה ולמידה בין מגזרי לפיתוח משותף של כיווני פעולה מוסכמים ומעשיים ויבטיחו את הקיימות שלהם - כדי שאלו יוכלו לשרת טוב יותר את טובת החברה הישראלית, בכלל, וטובת האוכלוסיות המוחלשות, בפרט.

לאור המציאות המתהווה יצאנו למסע משותף בשאיפה להבין מה נדרש לארגוני החברה האזרחית כדי שיוכלו להמשיך לפעול בהצלחה ולאורך זמן ולשמר את התשתית החברתית של ישראל. לצורך המסע נבחרה גישת חקר עתיד. חקר עתיד היא מתודה לזיהוי כווני עתיד בסביבה מרובת בעלי עניין, המגבשת שותפויות לקידום אופרטיבי של נושאים.


בכדי להתחיל את המסע, קיימנו כנס דו- יומי מקוון תחת הכותרת - המציאות משתנה. מה נדרש כיום לארגוני החברה האזרחית?. הכנס הוקדש לחשיבה והתוויית כיווני פעולה, אליו הוזמנו כ-60 בעלי עניין, מובילים בתחומם. במפגשים השתתפו נציגי עמותות, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, אקדמיה, פילנתרופיה ומומחים ממגוון תחומים.

במסמך שלפניכם הבאנו את תיעוד הכנס, על מנת לאפשר לכל מי שמעוניין להעמיק ולהוסיף תובנות חדשות, ידע וניסיון.

מטרות הכנס היו לגבש תובנות, הסכמות וכיווני פעולה אפשריים להבטחת הקיימות של ארגוני החברה האזרחית בישראל.

התהליך כלל זיהוי תובנות משותפות מתוך העבר, ההווה וניתוח מגמות מרכזיות, הגדרה ומיקוד של כיווני עתיד והצעה ללקיחת בעלות ומחויבות על קידום כיווני עתיד.


למסמך המלא המתעד את 2 ימי הכנס:


תיעוד חקר עתיד- המציאות משתנה. מה נדרש לארגוני החברה האזרחית בשנים הקרובות - 12.2020
.pdf
Download PDF • 10.97MB

מהלך הכנס:


1. חקר עבר:

הכנס התחיל בחקר העבר. המשתתפים דנו באירועים המרכזיים אשר קרו ב-30 שנה האחרונות בחברה הישראלית, בארגוני החברה האזרחית בישראל ובאופן אישי אצל כל משתתף/ת.

הנושאים המרכזיים אשר עלו:

  • תהליכי ההפרטה של השירותים החברתיים והתחזקות וגדילה של המגזר החברתי כתוצאה מכך.

  • המשבר הפוליטי בשלוש השנים האחרונות: אשר גורר משבר תקציבי אשר לו הכרעה מערכת על החברה האזרחית. כמו כן, התחילה מגמה של ערבוב של פוליטי וחברתי, נושאים שהיו בעבר חברתיים היום נמצאים בשדה פוליטי, דבר אשר משפיע על מקומם של ארגונים חברתיים.

  • שינויים במדיניות וחקיקה והידוק היחסים בין הממשלה לחברה האזרחית: עם הגידול במספרים והגדלת נפח העבודה אנו רואים מגמות של חיזוק התשתיות וחיזוק היכולות, הקמת ארגוני תשתית ושימת דגש על היבטים של התמקצעות. הממשלה והארגונים מתחילים להסתכל יותר על מדידה והערכה, ומתפתחים ומשתכללים אופני הניהול והעבודה.

  • השפעות מגפת הקורונה אשר העצימה הרבה בעיות ואתגרים שהיו לפני כן, ואף הציפה סוגיות חברתיות שונות כגון אי שוויון מגדרי (70% מהמפוטרים הן בעצם מפוטרות), וכמובן גם המגמה של הרחבת השסעים והפערים החברתיים החברתיים.


2. תמונת הווה:

הכנס המשיך ביצירת תמונת הווה דרך מיפוי של מגמות מרכזיות אשר משפיעות כיום וישפיעו בשנים הקרובות על מה שיידרש מארגוני החברה האזרחית. דנו במה אנו עושים בהווה כקבוצת בעלי עניין בתגובה למגמות הללו ומה אנו רוצים וחושבים שצריך לעשות בעתיד.


המגמות המרכזיות שזוהו:

  • העמקת שיתוף הפעולה בין מגזרי ותוך-מגזרי: בהקשר זה העמקת הקשר בין המגזר העסקי למגזר החברתי במטרה להגביר את האימפקט החברתי.

  • דיגיטציה והתמקצעות: בדגש על מתן שירותים, גיוס משאבים, אקטיביזם, הכללה וגיוון. כמו גם הבנה והתמקצעות בניהול, מחקר וידע מבוסס נתונים, התייעלות בשירותים, הסתכלות על דרגי הביניים.

  • פוליטיזציה וחוסר אמון: הגברת הקיטוב ודה-לגיטימציה של קולות שונים בחברה האזרחית, הכבדה בירוקרטית בתהליכי התמיכה בארגונים ומשבר אמון של הציבור ושל הארגונים החברתיים בממשלה (עד כדי כרסום ביסודות הדמוקרטיה).

  • העמקת פערים כלכליים וחברתיים והעברה הולכת וגוברת של השירותים החברתיים לידי עמותות. עליה בתלות ובמעורבות של הממשלה בחברה האזרחית, כתוצאה מכך, והדומיננטיות הגוברת של השלטון המקומי והתחזקות הרשויות המקומיות באספקת השירותים לאזרח.

  • התמודדות עם משבר כלכלי עולמי הפוגע בהכנסות עצמיות ובתמיכות מהפילנתרופיה.


3. תמונת עתיד:

בחלק האחרון של הכנס המשתתפים/ות לקחו את התובנות מתופעות העבר ותמונת מגמות ההווה וניסו לדמיין איך נראית, שנתיים מהיום, עשייה המבטיחה את קיימות החברה האזרחית בעתיד. המשתתפים/ות דנו במה הם המחסומים המרכזיים עליהם צריך להתגבר כדי לקדם את תמונת העתיד, וכיצד ניתן להתגבר עליהם.


מופו 8 כיווני עתיד מרכזיים:

  1. שיתוף פעולה פנים מגזרי

  2. השקעה בתשתיות ופיתוח יכולות (ארגון/מגזר)

  3. שיתופי פעולה בין המגזרים

  4. חיזוק הייצוג של המגזר השלישי – אל מול שלטון מקומי/מרכזי

  5. שינוי מיקוד אל מתן מענה לצרכי החברה בישראל (Bottom-up ולא top-down)

  6. איתנות ועצמאות כלכלית

  7. ייצוג הולם של רבגוניות החברה בארגוני החברה האזרחית

  8. הממשלה לוקחת אחריות מחודשת על מתן השירותים החברתיים

בסיום הכנס מילאו המשתתפים משוב המצביע על סדרי העדיפויות שלהם ביחס לכיווני העתיד שעלו. מהמשוב עלו כי שלושה נושאים מרכזיים אליהם מייחסים המשתתפים חשיבות גבוהה הם:

  1. שיתוף פעולה פנים מגזרי: עבודה משותפת של גורמים שעוסקים בתחומים דומים או עם קהלי יעד דומים, איגום ידע ומשאבים, קיום תקשורת כנה ושוטפת בין ארגוני החברה האזרחית, פיתוח מתודולוגיות לשיתוף פעולה (למשל, שימוש בכלכלה התנהגותית) ושיתוף במתודולוגיות הקיימות.

  2. השקעה בתשתיות ופיתוח יכולות (ארגון/מגזר): פיתוח תהליכי התמקצעות הסתגלותיים מותאמים לתקופה כמו דיגיטציה, אוטומציה, שימוש בנתונים, פיתוח מודלים גמישים וחדשים של עבודה ודרכים חדשניות לגיוס משאבים. מיפוי הצרכים והמענים הקיימים בשדה בנושאים אלו והרחבת שיתופי פעולה לצורך מענה עליהן עם גומרים ממנים והמגזר העסקי. פיתוח תהליכי הערכה ומדידה של תוצאות, ביצוע תהליכים מבוססי-נתונים וקבלת החלטות מבוססת נתונים, יצירת שפה משותפת ומדדים משותפים והגברת האימפקט של כל חלקי החברה האזרחית (עמותות, ארגונים ופילנתרופיה).

  3. שיתופי פעולה בין המגזרים: החברה האזרחית תיקח מקום מוביל ועצמאי ותעשה מאמצים לרתום את יתר המגזרים בקידום סוגיות חברתיות. קידום ראייה רחבה ועבודה ומסונכרנת, המאפשרת לשמר זהות ארגונית. בניית אמון בין: הציבור, ארגוני המגזר החברתי, המגזר הציבורי והמגזר העסקי. שותפים ממגזרים שונים יבחרו לקחת חלק פעיל בתוך התהליכים ולהביא ערכים ייחודיים שלהם ולהיתרם מתוך הערך המשותף שנוצר.


סיכום:

לעיתים דווקא בעתות משבר נוצרות הזדמנויות לצמיחה ולהתפתחות. בזמנים של שינוי וחוסר וודאות, כשהמודלים המוכרים לנו כבר לא כל כך רלוונטיים, ההתכנסות יחד לחשיבה משותפת היא צעד משמעותי מאוד. אנחנו בוחנים כעת כיווני פעולה אפשריים לסוגיות שעלו במהלך הכנס מתוך הבנת הדחיפות וייחודה של התקופה בה אנו נמצאים.

מהכנס עלה באופן חזק הצורך בשיתוף פעולה פנים ותוך מגזרי, מתוך הכרה בכוחו של ה"יחד" ככוח שמקדם שינוי. עלתה הקריאה לאמץ ראייה רחבה של אתגרים משותפים ושל שיתופי פעולה, תוך קידום ופיתוח התשתיות והיכולות של ארגוני החברה האזרחית.

השיח שהתקיים בכנס הוא התחלה של תהליך והזמנה ללמידה משותפת אודות כיווני העתיד של החברה האזרחית. כפי שעולה ממשוב סיום הכנס, 94% מהמשתתפים הביעו רצון להמשיך לקדם את הנושא. המהלך שייך לכולנו ונוכל לקחת אותו יחד לאן שנבחר.

אנו מזמינים אתכם/ן להצטרף אלינו לחשיבה וליישום של מהלך משמעותי לחיזוק החברה האזרחית בישראל בשנת 2021.


למסמך המלא המתעד את 2 ימי הכנס:


תיעוד חקר עתיד- המציאות משתנה. מה נדרש לארגוני החברה האזרחית בשנים הקרובות - 12.2020
.pdf
Download PDF • 10.97MB


ברית ארגוני התשתית: