מאת: עו"ד רגינה באי-באבייב,
יועמ"ש עמותה לילדים בסיכון
מייסדת ומנהלת שותפה בפורום יועצים משפטיים בעמותות
בין אם אנו עדיין מצויים בעיצומו של משבר הקורונה ובין אם כבר בסיומו, אין ארגון שלא פונה לקבלת ייעוץ משפטי סביב הסוגיות השונות העולות חדשות לבקרים בשל ההנחיות והמגבלות השונות המוטלות על אזרחי המדינה בשל התפרצות נגיף הקורונה.
כפורום יועצים משפטיים בעמותות, שאלנו את עצמנו שוב ושוב במהלך השנה וחצי האחרונות: מה תפקידו של יועץ משפטי פנימי בשעת חירום? איזו עמדה הוא צריך לתפוס? והאם יש הבדל בין תפקידיו בחירום ובשגרה?
על מנת לענות על שאלות אלה ונוספות, וכהמשך ישיר לשיח שהתקיים במסגרת דיון בנושא זה במפגש של חברי הפורום בזום, ערכנו סקר פנימי בקרב היועצים המשפטיים בפורום אודות הדילמות, האתגרים והלקחים שהספיקו להפיק. יחד למדנו כי יש ביכולתו של יועץ משפטי הפנימי לתרום רבות ליכולת הארגון לצלוח את המשבר.
בהקשר זה, אחד הדגשים שעלו בשיח בין חברי הפורום הוא הנטייה הטבעית הקיימת בארגונים החברתיים להוסיף אחריות נוספת על תפקידי העובד – למשל, כאשר אין יועץ משפטי פנימי, הרבה פעמים מנהל הכספים בודק ומאשר חוזים והסכמים, ורק במקרים קיצוניים פונה לקבלת חוות דעת משפטית ממשרד עורכי דין חיצוני. תופעה זו מוכרת גם בעולם העסקי, בעיקר בקרב עסקים קטנים ובינוניים ונובעת בין היתר, ממחסור במשאבים. במצבי משבר וחירום כדוגמת משבר הקורונה, קבלת החלטה על ידי אדם ללא המומחיות הנדרשת עלולה להוות סיכון קריטי לארגון.
במצבי אי וודאות מערכות רבות נוטות לצאת מאיזון, דבר שהופך את מבחן הסבירות ליותר חשוב מבדרך כלל. ארגון שמשכיל להבין בזמן אמת את הנורמות המשפטיות המחייבות אותו בעת המשבר ופועל בליווי צמוד של יועץ משפטי כחלק מצוות ניהול משברים, יכול לומר ביום הדין, כי בחן את הסיכונים וההזדמנויות ופעל באופן סביר וזהיר.
פעילות פורום היועצים המשפטיים בעמותות החלה כמעט במקביל לפרוץ משבר הקורונה. בדיעבד, רבים מחברי הפורום מברכים על כך ואין ספק כי הפורום מהווה כתובת מקצועית זמינה ונגישה להתייעצות בין חברים בסוגיות מורכבות. כמו כן, נעזרו היועצים המשפטיים בוובינרים ובכנסים מקצועיים מקוונים שהועברו ביוזמת ארגון היועצים המשפטיים -ACC, ובשיתוף עם פירמות עורכי דין מובילות במשק.
מתוך אופי השאלות והתגובות שהוחלפו בין חברי הפורום בקבוצת הוואטסאפ, ניכר כי היועץ המשפטי הפנימי חיוני במידה רבה ומעורבותו בניהול המערכה המורכבת הינה קריטית. הרוב המוחלט של היועצים המשפטיים שהשתתפו בסקר, ענו כי הם השתתפו בדיונים של צוות ניהול משברים באופן שוטף ופעיל; וכן, כי היקף עבודתם במהלך המשבר לא נפגע ואף גדל.
גם ארגון שניהולו יציב בזמן שגרה, עלול לאבד שליטה בזמן משבר. קבלת החלטות נכונות בזמן משבר דורשת הבנת תמונת המצב המשתנה, ותלויה במידה רבה בכושר הסתגלות ומעבר לשיטות עבודה חדשות, תוך גילוי יצירתיות וגמישות מערכתית. ישנם לא מעט מאפיינים בתהליכים אלה שיועצים משפטיים מורגלים בהם בעבודתם השוטפת, מתוך הצורך לספק פתרונות משפטיים מגוונים ומותאמים לפעילות הארגון.
דאגותיהם העיקריות של מנכ"לים בתקופת המשבר היו ההמשכיות העסקית תוך דאגה לשלומם ובריאותם של העובדים. ואולם, לא ניתן היה לקבל החלטות במציאות של חוסר וודאות ללא הסתמכות על חוות דעת משפטיות עקב הרגולציה המשנה את פניה חדשות לבקרים ממש, וכן ללא נתונים כספיים שהיו חייבים לנתח לספק מנהלי הכספים. רק בעזרת אלה ניתן היה לגבש מדיניות ולהוריד הנחיות לשטח.
בתוך כך, בין הנושאים שהעסיקו רבים מהיועצים המשפטיים בישראל היו סוגיות בוערות בתחום דיני עבודה במציאות משתנה - פיטורין והוצאה מאסיבית של עובדים לחל"ת, תוקף חוזים והסכמים והתקיימות סעיף "כח עליון", בחינת תנאים במענקי הסיוע, פרטיות על רקע החיסונים, החקירות האפידמיולוגיות, אבטחת מידע סביב שימוש בכלים טכנולוגיים, ניהול והתנהלות צוותים מרחוק ועוד.
האתגרים המרכזיים שפקדו את היועצים המשפטים, ושעליהם הצביעו במסגרת הסקר, היו איתור מידע עדכני ומדויק, במציאות שבה ההנחיות השתנו מרגע לרגע. יש לציין כי התקשורת הקדימה את המחוקק בכמה צעדים ויצרה מהומות, לעיתים ללא הצדקה. השלב הבא הינו קבלת החלטות ולקיחת אחריות על מצבים בהם לא קיים תקדים משפטי ויותר מכך, ישנן פרשנויות שונות ומנוגדות. ולבסוף, תרגום כל ההנחיות הלכה למעשה לכל הגורמים בשטח. פעולות אלה התרחשו במחזוריות ובאינטנסיביות ודרשו עבודה מסביב לשעון, בתנאי לחץ ועומס עבודה קיצוני (לילות, שבתות וחגים).
משתנים רבים יצרו הכבדה נוספת על קשיים אלה וביניהם: פגיעה בתזרים הארגוני עקב הוצאת עובדים לחל"ת, מחסור בעובדים שנעדרו עקב בידוד, מחלה או שנאלצו לטפל בילדיהם בבית, היערכות והקצאת משאבים לעבודה מהבית, סגרים שמנעו מעובדים להגיע לעבודה, ריחוק חברתי, מתח, חרדה, בדידות, חוסר בשיח ובשיתוף ועוד.
יש לתת את הדעת גם להכבדה שנוצרה מייחודיות ומחיוניות פעילות העמותות - המשך מתן שירות מהותי ונדרש (בייחוד בתקופת המשבר), בתחומי הרווחה, החינוך והבריאות. בשונה מאופי פעילותן של רוב החברות העסקיות, ארגונים חברתיים נאלצו לזעוק גם בשמם של מקבלי השירות ואוכלוסיות היעד שלהם (שחלקן נשכחו במהומות המגפה), למפות את הצרכים המשתנים בשטח ולייצר פתרונות מיידים, חלופיים ואף חדשים עבורם. כך, רבים מהארגונים פעלו במקביל: מצד אחד, למשל גיבוש ובניית מודל חלופי/חדש של מתן שירות מקוון; מצד שני, לקבלת הכרה מצד רשויות מקומיות, משרדי ממשלה או רגולטורים אחרים לפעילות מסוג זה; ומצד שלישי, מיפוי הצרכים הן של מקבלי השירות והן של עצמם על מנת לאפשר ולגרום לכל אלה לצאת אל הפועל (מיגון וחלוקת ציוד מחשוב לצוותים, גיוס תרומות וחלוקת אייפדים ומחשבים למשפחות מעוטות יכולת ועוד).
ולמרות כל אלה, בהתבוננות לאחור, משבר הקורונה יצר גם לא מעט הזדמנויות. מערכות שעוברות זעזועים נוטות לייעל את עצמן ואין זו סיסמא כי לעיתים דווקא מתוך משברים ומצבי קיצון מתרחשת צמיחה חדשה ובולטת הערבות ההדדית וכן סולידריות אישית וחברתית.
וכך בתוך הכאוס הנורא, התגלו שיתופי פעולה חדשים. העולם כולו חלק ושיתף במידע, התגייס למאבק ונרתם לסיוע. יש לציין לטובה חלק מהעסקים שלא נפגעו כלכלית ואשר נרתמו ותרמו לטובת חיזוק פעילותם של ארגונים חברתיים.
כך היה גם בעולם המשפט, בין עורכי דין ויועצים משפטיים. נוצר שיח קולגיאלי חדש ואיתו נולדה תחושת שותפות, סיפוק וצמיחה מקצועית. לרבים מאתנו היתה הזדמנות לחזק את יכולת הניתוח המשפטי ולגלות שהאינסטינקט הפנימי שמכוון אותנו הרבה פעמים מדויק. בשורה התחתונה, הידיעה שדווקא בזמן המשבר, העבודה שעושים היועצים המשפטיים הינה קריטית וחשובה, נותנת כוח ומשמעות להמשיך בעשייה.